החלטה בתיק פש"ר 5798-09

הדיון וההכרעה מסיבים עצמם לאפשרות כי תיעתר בקשתו של החייב - גד דמרי (להלן - "החייב") וזה יוכרז כפושט רגל.

עניין לנו בחייב יליד 1961, גרוש ואב ל-2 ילדים, אחד מהם קטין.

החייב הגיש בקשה למתן צו כינוס נכסים במסגרת הליך פשיטת רגל וביום 23.12.09 נעתר בית המשפט לבקשתו והורה לכונס הרשמי לכנוס את נכסי החייב.

במסגרת צו הכינוס נקבע, כי החייב ישלם מידי חודש לטובת נושיו סך של - 1,500 ש"ח.  כן נקבע, כי עו"ד דורון עמיר ימונה כמנהל מיוחד בהליך.

לאחר שניתן צו כינוס, עתרה הגב' חווה קליין, בת זוגו לשעבר של החייב ואמם של הילדים המשותפים (להלן - "הנושה") לקצוב את מזונותיהם.

בהחלטה מיום 15.07.10 קבעתי, כי הקצבת המזונות בעבור שני הקטינים (דאז) תסתכם ב-2,500 ש"ח וכי בנוסף לסכום זה, ישלם החייב לקופת פשיטת הרגל, לטובת נושיו, סך של 1,000 ש"ח לחודש.

יצוין כי בעת הגשת הבקשה למתן צו כינוס, הצהיר החייב כי חובותיו, הידועים לו, מסתכמים בסך של - 650,706 ש"ח ומספר נושיו עומד על 12.

אין חולק, כי לקראת הדיון שנקבע בשאלת הכרזתו של החייב כפושט רגל, הגיש המנהל המיוחד את חוות דעתו ובמסגרתה ציין, כי לגישתו, יש לקבל הבקשה ולהכריז על החייב כפושט רגל.

במועד שנקבע לדיון התייצבה הנושה וביקשה להתנגד להכרזת החייב. בהחלטה שניתנה בדיון הנזכר (28.10.10) נקבע, כי הנושה תפעל להעלות על הכתב את השגותיה והתנגדותה לבקשת החייב. בעקבות כך, פעלה הנושה להגיש את התנגדותה בכתב והחייב, שקיבל רשות למסור תגובתו, אכן עשה כך.

בדיון הנדחה שהתקיים ביום 04.04.11, נחקר החייב ארוכות על ידי ב"כ הנושה וכן, השיב לשאלות ב"כ המנהל המיוחד וב"כ הכונ"ר.

בעקבות הדיון והממצאים שעלו בחקירת החייב, סבר המנהל המיוחד כי יש לדחות בקשת החייב להכרזתו כפושט רגל ולבטל את צו הכינוס. עמדה מפורשת ומפורטת כאמור הועלתה גם במסגרת חוות דעת משלימה שהגיש המנהל המיוחד ביום 11.05.11.

משכך, ביקש החייב להרשות בידו לחקור את הנושה. הרשות לכך ניתנה ובדיון שהתקיים ביום 15.11.11 נחקרה הנושה.

בעקבות מהלך זה ולבקשתם של ב"כ החייב והנושה, ניתנה להם האפשרות לסכם טענותיהם בכתב ואלו פעלו לעשות כן ובהמשך, גם המנהל המיוחד הגיש סיכומים מטעמו. 

במסגרת חוות דעתו המשלימה ובסיכומיו, ציין המנהל המיוחד כי מחקירת החייב בבית המשפט ועיון בנתונים שנחשפו במהלך החקיר המנהל המיוחד ה עולה החשש להתנהלות חסרת תום-לב מצד החייב בתקופה שלאחר מתן צו הכינוס ומשכך, סבור המנהל המיוחד כי יש להתנגד להכרזתו של החייב כפושט רגל. 

יצוין, כי על פי הצהרת המנהל המיוחד, בסיכומיו, לפחות נכון ל-30.04.12, החייב קיים אחר צו התשלומים ואף קיים את חובתו להגיש דוחות תקופתיים. יחד עם זאת, המנהל המיוחד אחז בדעתו כי אין להרשות המשך הימצאותו של החייב בהליך, זאת לנוכח הממצאים שנתגלו לגבי התנהלותו של החייב בתקופה שלאחר מתן צו הכינוס.

נראה, כי המנהל המיוחד ייחד דיבורו לשני עניינים מרכזיים. האחד - הוצאות הקיום הנטענות על ידי החייב, אשר על פניהן, נראות מופרזות, והאחר - העובדה כי החייב נצפה, לפחות, "מסייע" בבית עסק למוצרי חשמל במידה ובתדירות העשויים לחייב מסקנה, כי החייב מועסק באותו עסק ומקבל תמורה עבור עבודתו, מבלי שטרח לציין זאת בדוחותיו התקופתיים.

בהקשר זה, הפנה המנהל המיוחד לממצאים שעלו בחקירה סמויה שקיימה הנושה ואשר במהלכה, עקב חוקר פרטי מטעמה, אחר התנהלותו של החייב. במהלך המעקב האמור, נראה החייב מקיים שגרת יום, הכוללת הגעה, שהייה בבית העסק, ניהול מו"מ עם לקוחות וביצוע אספקה בפועל לבתי לקוחות של מוצרי צריכה שונים שנרכשו על ידם.

 על פי דו"ח החקירה, החייב נצפה גם מבצע התקנות של חלק מהמכשירים, בבתי הלקוחות.

אין כלל ספק, כי פרטי מידע אלו הינם רלוונטיים ביותר, ומעבר לאפשרות כי הם מלמדים על קיומה של הכנסה נוספת לחייב, יש בהם כדי להעמיד ספק בדבר  תום ליבו וניקיון כפיו של החייב.